פסק-דין בתיק ב"ל 2693-11-09

1.         בפני  ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה),  מיום 13/10/09 ("הוועדה"), בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו הצמיתה של המערער בגין יד ימין היא בשיעור 21% ("ההחלטה").

2.         טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר שטהל בצורה עניינית ומעמיקה. נטען שהן הוועדה והן הרופא היועץ ד"ר בויקו, לא נימקו מדוע חוות דעתו של ד"ר שטהל נדחתה על ידם, והסתפקו בציון העובדה שחוות הדעת מונחת בפניהם.

לטענת המערער, אין התייחסות לממצאי חוות הדעת לפיה קיימת הגבלה משולבת בשורש כף היד ובאצבעות. המערער מוסיף וטוען, כי הרופא היועץ ד"ר בויקו הגיע למסקנה דומה לד"ר שטהל, לפיה המערער סובל מתסמונת CRPS, אולם שגה בקביעת הנכות לפי כל אחת מהאצבעות בנפרד במקום להפעיל את הסעיף הספציפי הרלוונטי (פריט ליקוי 40(14 ) לסעיפי הליקוי שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956) ("התקנות").

טענות נוספות למערער בכל מה שנוגע לאימוץ החלטת ועדת הרשות על ידי הוועדה: טענה אחת היא, שטעתה הוועדה משהחליטה לאמץ את המלצת ועדת הרשות שלא להפעיל את תקנה 15 לתקנות, כיון שהמערער היה בן 18, חסר מקצוע או הכשרה תעסוקתית במועד התאונה. טענה נוספת היא שבניגוד לקביעת הוועדה המערער אינו עובד מאז התאונה, וההכשרה שעבר במסגרת השיקום (הנהלת חשבונות) הייתה חלקית והמערער לא השלים את חבותיו.

3.         המשיב טוען כי חוות הדעת של ד"ר שטהל זכתה להתייחסות מספיקה; הנמקת הוועדה לאי יישום תקנה 15 מפורטת וברורה. עוד טוען הוא שטענות הערעור הן רפואיות בעיקרן ולא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

הכרעה

4.         מעיון בהחלטה עולה: ביום 24/03/09 התכנסה הוועדה, עיינה במסמכים הרפואיים שהיו בפניה לרבות בסרט וידאו בו תועד המערער במהלך חקירה סמויה, וכן בחוות דעתו של ד"ר שטהל - מומחה לכף יד אשר בדק את המערער, לבקשתו; הוועדה בדקה את המערער, ציינה בפרוטוקול את ממצאיה הרפואיים, והחליטה להתייעץ עם מומחה חיצוני, אורטופד מומחה בתחום כף היד זאת "כדי להחליט האם הסתירה בהתנהגותו בעת הבדיקה, לאחר הבדיקה ובסרט יכולה להיות מוסברת ב- CRPS".

הוועדה שבה והתכנסה ביום 07/07/09 והחליטה לאמץ את חוות דעתו הרפואית של ד"ר בויקו, המומחה עמו התייעצה הוועדה ("היועץ הרפואי"), אשר קבע למערער 21% נכות; הוועדה ביקשה לקבל המלצת ועדת רשות בשאלת הפעלת תקנה 15. בדיון הוועדה ביום 13/10/09 היא אימצה את המלצת ועדת הרשות שלא להפעיל את תקנה 15, וקבעה, כאמור, את נכותו הרפואית של המערער בשיעור 21%, כדלקמן:

7% בהתאם לפריט ליקוי 44(3) - אצבע II

5% בהתאם לפריט ליקוי 44(4) - אצבע III

5% בהתאם לפריט ליקוי 44(4) - אצבע IV

5% בהתאם לפריט ליקוי 44(4) - אצבע V

5.         לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (ראו סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור זאת ייבחן הערעור דנן :

6. א.     התייחסות הוועדה והיועץ הרפואי לא התייחסו באופן ענייני לחוות הדעת של ד"ר שטהל: היועץ הרפואי, אשר הוועדה אימצה את חוות דעתו, נימק את מסקנותיו בהסתמך על החומר הרפואי שהיה בפניו, בדיקה קלינית של המערער וסרט וידאו בו תועד המערער בעת עבודתו כמלצר במסעדה. היועץ הרפואי עיין בחוות הדעת של ד"ר שטהל מיום 19/10/03 ומיום 4/1/09, וציין כי אינו מקבל את מסקנותיו לאור ממצאיו השונים. בעוד שד"ר שטהל קבע שהמערער אינו מסוגל להניע את שורש כף היד ולכן נקבעה נכות לפי אובדן של כף היד, מסקנת היועץ הרפואי ד"ר בויקו הייתה שהמצב של CRPS גורם למערער קשיון של האצבעות בלבד. ד"ר בויקו אף מציין שהמערער מחזיק את שורש כף היד בכיפוף מקסימלי של 90 מעלות. משמצא היועץ הרפואי כי הממצאים הרפואיים שקבע ד"ר שטהל שונים מאלו שנמצאו בבדיקתו שלו, אשר נסמכה בין היתר על סרט וידאו שתיעד את המערער, מובן מאליו שמסקנותיו שונות ממסקנותיו של ד"ר שטהל.

דין הוא שממצאים שונים, מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או קביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. בעניינינו, כאמור, בחוות דעתו של היועץ קביעה נחרצת ושוני בממצאים, די בהם כדי לצאת ידי חובת ההנמקה. דין טענה זו להידחות.

   ב.      אשר ליישום פריטי הליקוי: בעניינינו ההחלטה על יישום סעיף הליקוי מבוססת כדבעי על ממצאי בדיקה קלינית, אשר פורטו היטב בסעיף 21 לפרוטוקול הדיון מיום 24/03/09, ויישומה עולה בקנה אחד עם פריט ליקוי 44(3) ו- 44(4). יישום המקרה על פריט ליקוי מתאים היא שאלה שברפואה, ובית הדין לא יתערב בה ככל שימצא שהחלטת הוועדה מנומקת ומבוססת. זהו המקרה כאן. טענה זו בערעור נדחית.

 ג.        הפעלת תקנה 15: ועדת הרשות, שקיבלה את בקשת הייעוץ מהוועדה, קובעת בפרוטוקול הדיון מיום 16/08/09:

"לדעת הוועדה, מצבו הרפואי מאפשר לו לעסוק בעבודות דומות לאלו שביצע טרם הפגיעה, כל שכן בעבודה כמנהל חשבונות, תחום אותו למד במסגרת שיקומו המקצועי ומתאים למצבו הרפואי. עובד כפועל במכירת דגים, ועל כן הוועדה אינה רואה מקום להפעיל את תקנה 15".